הוכחת אמיתות התורה במסמך PDF
 
"כי מלאה הארץ דעה את יקוק כמים לים מכסים" (ישעיהו יא, ט)

הורדת ההוכחה

  • ברוך ה' אלהי ישראל
    • ניתן ליצור קשר ע"י שליחת דואר ל:
      contact@torah-israel.co.il



    • עיצוב האתר נעשה בסיוע של תבנית עיצוב מ
      HTML5 UP
 
  

הוכחת אמיתות התורה

 
 ברוך ה' אלהי ישראל
הקטנת/הגדלת גודל הכתב:  א א
הוכחת אמיתות התורה שמיד תקראו כוללת בתוכה דברים חשובים ביותר מאת רב סעדיה גאון, אשר נחשב עד לימינו כאחד מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות. אלו מכם שיבחנו את המסורת שעם ישראל העביר בכל דור ודור יגלו שדבריו של הגאון מספיקים כדי להוכיח את אמיתות תורת ישראל. דבר ראשון כבסיס לטיעונים שיוצגו בהמשך, חשוב לציין מספר דברים בולטים הניכרים מתוך סיפורי התורה. שלב זה הוא הכרחי, אולם אין בו הוכחה כלל והוא נכתב רק כבסיס לטיעונים שיוצגו בהמשך. מתוך סיפורי התורה ניכר היטב שעם ישראל היה עם רב, וכן ניכר היטב שכל העם ראו ניסים מופלאים. בספר במדבר בפרק א, בפרק ב, ובפרק כ"ו, התורה פירטה את מספר הגברים הלוחמים מבני ישראל מגיל עשרים ומעלה עפ"י חלוקה לשבטים. בנוסף, מספרם הכולל של הלוחמים נכתב פעמים רבות בתורה בפסוקים כגון "וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־הַפְּקֻדִ֔ים שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים", "אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים", ועוד. עפ"י סיפורי התורה מספרם הכולל של בני ישראל היה גדול ביותר, מכיוון שמספרם של הלוחמים לא כלל בתוכו את מספרם של הנשים, המבוגרים, שבט לוי, וכל אלו שהיו מתחת לגיל עשרים. התורה פירטה ניסים שונים שאותם ראו כל בני ישראל, וגם ציינה בפסוקים הבאים את ייחודיות סיפור יציאת מצרים ושמיעת קול אלקים במעמד הר סיני, תוך הבהרה שאלו מאורעות שלא היו כמותם: "כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹקִ֤ים׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ: הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹקִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי: א֣וֹ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹקִ֗ים לָ֠בוֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֘ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְקֹוָ֧ק אֱלֹקֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ: אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְקֹוָ֖ק ה֣וּא הָאֱלֹקִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְבַדּֽוֹ".
בטרם יוצגו דבריו החשובים של רב סעדיה גאון, יש להסביר מספר דברים אשר יסייעו להבנה טובה של דברי הגאון. רק אדם חריג ביותר יכול להמציא בשקר בורא, ותורה כמו התורה של עם ישראל אשר מיועדת להעברה מדור לדור ואשר כוללת בתוכה מאות מצוות. אדם שכזה אשר לא רוצה שיחשדו בו שהוא המציא תורה בשקר נדרש להתחזות בחייו לסובבים אותו ולהראות להם הערצה של הבורא, בטחון בבורא, יראת חטא, תפילות לבורא, ועוד. בנוסף, אדם שכזה נדרש לחיות את חייו תוך שמירה על מאות המצוות שהוא המציא, כגון חיוב ללמוד את התורה, חיוב ללמד את התורה, קיום ברית מילה לרך הנולד ביומו השמיני, הנחת תפילין, שמירת כשרות, איסור הבערת אש בשבת, שביתה מעבודת האדמה בשנת השמיטה, ועוד מאות מצוות הגורמות לשינוי מוחלט בחייו ולביטול חירותו. עקב הדברים לעיל וכן בגלל הצורך בהסכמה מלאה בפרטים רבים ביותר במאות מצוות, בתרחיש בו הייתה המצאת תורה בסתר מבלי שהסוד נחשף, מעבירי התורה היו בודדים בלבד, אולם תורתנו מציינת שעם ישראל היה עם רב. תרחיש בו בודדים מצליחים להעביר לדורות שאחריהם מסורת המציינת שהם עם רב אינו אפשרי, כי בודדים אינם יכולים לשכנע את הדורות הבאים שהם עם רב. בתרחיש אחר בו היה ניסיון להמצאת תורה באופן גלוי בקרב עם רב, רק חריגים ביותר היו מקבלים את התורה, ויתר העם היו מתנגדים למזימה. במצב שכזה דבר המזימה בוודאי שהיה מפורסם בעם, אולם תורתנו מציינת אחדות בכל העם בכל הקשור לסיפורי התורה. תרחיש בו אנשים חריגים אלו מצליחים להעביר לדורות שאחריהם מסורת המציינת אחדות בכל העם אינו אפשרי, מכיוון שלא ניתן לשכנע את הדורות הבאים לקבל מסורת המציינת אחדות בכל העם, בזמן שבפועל המזימה מפורסמת בעם. זכירת שני התרחישים לעיל ואופן ביטולם תסייע לכם בבואכם לחקור ולאמת את מסורתנו מתקופת מתן תורה ועד עצם היום הזה.
המשך קריאה
להלן תרגום דברי רב סעדיה גאון, מתוך ספרו "הנבחר באמונות ובדעות" בהוצאת הרב יוסף קאפח (עמוד קלא): "וכבר אמרו הכתובים שיש למסורת הנכונה אמתות כאמתת הדבר המושג בחושים, והוא אמרם, כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד (ירמיהו פרק ב פסוק י), ולפי שהוסיף בענין הספור והתבוננו מאד, אומר אני כי הספור אפשר שיפול בו הפסד מה שלא יתכן במוחש משתי סבות, האחת מדרך המחשבה, והשנית מדרך הזדון, ולפיכך אמר והתבוננו מאד. וכאשר חקרנו בשני דברים אלו היאך להבטיח את הסיפור משניהם, ומצאנו בשכל כי המחשבה והזדון לא יפלו ויעלמו אלא לבודדים, אבל הקבוץ המרובה הרי מחשבותיהם לא ישתוו, ואם יזידו ויסכימו ליצור ספור לא יעלם הדבר בפני רבים מהם, וכל מקום שיצא ספורם יצא עמו ענין הסכמתם, וכאשר הספור נקי משני אלה אין שום דרך שלישית הגורמת הפסדו. וכאשר אנו מעמידים ספורי אבותינו על פי היסודות הללו ימצאם הבודק שלמים מטענות אלה, אמתיים וקיימים". דבריו של רב סעדיה גאון מבהירים לנו שעפ"י השכל מסורתנו היא אמיתית כמו שאר הדברים המוחשיים שביססנו בדעתנו. עפ"י דברי רב סעדיה גאון ישנם שני תרחישים להמצאת התורה, אולם שניהם נפסלים בהתחשב במסורת שהועברה אלינו מדור לדור. כל אשר יבחן את מסורת אבותינו בכל השנים יראה היטב שהעברת התורה מדור לדור היא העברת מסורת של עם רב מדור לדור, ללא העברת מסורת של יחידים, וללא כל סיפור של מזימה.
מסורתנו היא מסורת הכוללת תורה שבכתב ותורה שבעל פה. התורה שבעל פה מכילה בין היתר את ההוראות מאלקים בנוגע לאופן שבו יש לקיים את המצוות. עפ"י התורה שבכתב אלקים אסר לשנות את המצוות שהוא נתן, ולכן בכל תרחיש בו בתחילה העם הכיר רק תורה שבכתב, העם היה מתנגד בתוקף לכל ניסיון להוספת תורה חדשה אשר משנה את אופן הקיום של מצוות רבות. עקב הדברים לעיל, כל תרחיש של הוספת תורה שבעל פה במהלך הזמן אינו אפשרי, מכיוון שהתנגדות מצד העם לשינוי המסורת מנוגדת למסורת עמינו, אשר אינה כוללת כל דבר חריג באופן העברת התורה שבעל פה. כדי להעמיק בנושא זה, הביטו בפסוקים הבאים הכתובים בתורה שבכתב: * "וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק" * "וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֹתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק" * "לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם" * "אֵ֣ת כָּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ". הפסוקים הללו הם חלק קטן מכלל הפסוקים העוסקים בחיוב לשמור את מצוות התורה. עפ"י התורה שבכתב אלקים אסר לשנות את מצוות התורה, ולכן כל שינוי של המצוות לאחר שהן ניתנו אסור עפ"י התורה. כדי להמחיש כיצד התורה שבעל פה משנה את אופן הקיום של מצוות רבות, נסתכל לדוגמא על מצות התפילין. בתורה כתוב: "וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם". עפ"י התורה שבכתב כולנו צריכים לקשור את התורה בצורה כלשהיא על היד, וכן כולנו צריכים לשים את התורה בצורה כלשהיא בין העיניים. לכאורה עפ"י התורה שבכתב ניתן לקיים את המצוה בדרכים רבות, אולם בפועל מתוך ההסבר של המצוה במסגרת התורה שבעל פה אין מקום לפרשנות אישית. מתוך התורה שבעל פה אנו למדים מי חייב במצות התפילין, מהן הפרשיות בתפילין של יד ובתפילין של ראש, מהי צורת התפילין, מהו מקום ההנחה ביד ובראש, מהו אופן הקשירה, מהו זמן ההנחה, ועוד. כל שינוי מההוראות הללו פירושו אי קיום מצות התפילין. דוגמא נוספת היא מצות שמירת השבת. בתורה כתוב: "שֵׁ֣֤שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֘ וְעָשִׂ֣֖יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒: וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֣֖ת׀ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹקֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־ וַ֠אֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָ֛נוּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ". עפ"י התורה שבכתב לא ניתן לדעת מה נדרש לעשות כדי לשמור את השבת, מכיוון שניתן לפרש שכל המלאכות האפשריות אסורות על האדם, או שניתן לפרש שהתורה התכוונה שהאדם ינוח ולא יעסוק בעבודת פרנסתו, וכן הלאה. בפועל התורה שבעל פה אינה משאירה מקום לפרשנות אישית, מכיוון שהיא מסבירה לנו בדיוק אלו מלאכות אסורות בשבת. עפ"י התורה שבעל פה ישנן מלאכות המותרות בשבת על אף שהאדם העושה אותן מפעיל מאמץ פיזי, וכן ישנן מלאכות האסורות בשבת על אף שעשייתן היא רק לצורך הכנת האוכל בשבת, וכן הלאה. חשוב לציין שהתורה שבכתב מפרטת מספר מלאכות האסורות בשבת, אולם האיסור של עשרות מלאכות לא כתוב בתורה שבכתב, מכיוון שהמלאכות הללו הן חלק מתוך התורה שבעל פה. אי שמירה על כל עשרות המלאכות המופיעות בתורה שבעל פה פירושה אי קיום מצות שמירת השבת. כפי שהוסבר לעיל, התורה שבעל פה מבארת את המצוות ומוסיפה על הכתוב בתורה ולכן כל תרחיש של הוספת תורה שבעל פה במהלך הזמן אינו אפשרי.
המשך קריאה
הניסים שאירעו לבני ישראל היו מדהימים, ולא ניתן לומר שבני ישראל לא הבינו את מה שהם ראו ושמעו. להלן חלק מהניסים המופלאים שאירעו לבני ישראל: * עשר המכות במצרים שבארץ מצרים המחישו שליטה מוחלטת בטבע. * קריעת ים סוף המחישה גם היא שליטה בטבע כאשר הים נפתח כשבני ישראל הגיעו אליו. * מן ירד רק לבני ישראל בכל יום מלבד בשבתות במשך ארבעים שנה. * מעמד הר סיני היה מעמד אדיר שבו אלקים דיבר אל כל עם ישראל מן השמים. כדי להמחיש את הדברים, נסתכל לדוגמא על נס קריעת ים סוף. בני ישראל הגיעו לים ולא הבינו כיצד ימלטו מהמצרים. לאחר מכן הים נפתח והם עברו ביבשה בתוך הים, כשחומות מים אדירות ניצבות מימינם ומשמאלם. כאשר בני ישראל סיימו לעבור את הים, הים נסגר על המצרים שרדפו אחריהם, והמצרים טבעו בים. נס אדיר זה אינו משאיר מקום לספקות כי בני ישראל היו ביבשה בתוך הים, ובמשך כל זמן ההליכה שלהם בתוך הים הם ראו חומות אדירות של מים ניצבות מימינם ומשמאלם.
לפני כמאתיים וחמישים שנה אורח החיים הדתי היה נפוץ ביותר בקרב עמינו. לצערנו בעת ההיא החלה לפעול תנועת ההשכלה, אשר גרמה במשך השנים הרבות שבהן היא פעלה לשינוי במצב זה וחלק מעמינו החלו להתרחק מהתורה. אורח החיים הדתי לפני תנועת ההשכלה והשינוי שחל בחלק מעמינו בעקבות תנועת ההשכלה הם עובדות היסטוריות שלא ניתן לערער עליהן. למרות שינויים אלו שחלו בעמינו, המון מעמינו המשיכו להעביר את מסורת התורה, תוך העברת ספרים רבים במסורת, כגון משנה, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, מדרשים, ספרי הלכה, ועוד. בזמננו ניכרת התחזקות וחזרה לשורשים, כאשר גם בימינו חיים ברחבי העולם המון דתיים. כיום בישראל כל הילדים שאינם דתיים מתחילים ללמוד את התנ"ך כבר בבתי הספר היסודיים, ודת ישראל ניכרת היטב בעמינו גם במשפחות שאינן שומרות על מצוות התורה. במשפחות אלו מקובל ביותר לקיים את מצות ברית המילה, לקבוע מזוזות כך שבתוכן נמצאות פרשיות מהתורה, לקרוא את ההגדה בפסח, לחגוג חגים המצוינים בתורה, ועוד. בנוסף, במשפחות רבות מתוך משפחות אלו השורשים הם דתיים כבר לפני ארבעה דורות, עדות למסורתנו האדירה.
המשך קריאה
קריאת הוכחת אמיתות התורה בלבד אינה מספיקה, מכיוון שייתכן שהאדם שקרא אותה כלל לא ילך בדרך התורה. דבר זה נובע מכך שבאדם עצמו מתחוללים מאבקים פנימיים בין השכל לבין הטבע בכל הקשור לקיום מצוות התורה. כדי לקיים את מצוות התורה האדם חייב לדאוג שהשכל שלו ינהיג את הטבע שלו. להלן תרגום חלק מדבריו של רב סעדיה גאון בנושא המאבקים בין השכל לטבע, מתוך פירושו לספר משלי: "ולפי שהאדם משותף עם הבהמות בטבע בעלי החיים ומדותיהם, אלא שהוא נכבד מהם במדע ובהבחנה שיש בו, נתחייב שתהא ההגדרה הנעלה שבהגדרותיו מנהיגה את השפל שבהן, כלומר שיהא השכל מנהיג את הטבע, לפי שהשכל הוא הנעלה והטבע הוא השפל. ואם נהג האדם בצדק והשליט את שכלו על טבעו תתגלה עליונות אנושיותו. ואם נהג בעול והשליט טבעו על שכלו תהיה פעולתו כבהמות.". "ואומר, כי כל מה שהטבע נרתע ממנו הוא מה שמיגעו ומצערו לאלתר, לפי שיש במדותיו סוג נקרא העצלות. וכל מה שהוא נוטה אליו ושואף לו הוא מה שמשמחו ומענגו מיד, לפי שיש במדותיו סוג נקרא התאוה. ולפיכך זקוק האדם לניהול חכם שיגלה לו תכלית מה שמשמח את הטבע ורע בעיני השכל, ואחרית מה שמזיק לטבע ומועיל לשכל, ואז יסבול את היגיעה וישתדל במה שתכליתו טובה כאמרו כי אם יש אחרית. וימנע ממה שמושכת אותו אליו התאוה מחמת רוע תכליתו, כאומרו יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות.". "וכך גם הטבע מתעצל מלהטפל בענינים הדתיים, שהיא ידיעת המצות השכליות והשמעיות. כוונתי בשכליות, הצווי בכל מה שהוא טוב בעיני השכל, כגון האמת והיושר ןהצדק והחסד וכל הדומה לכך, והאזהרה על כל מה שהוא מגונה בעיני השכל כגון השקר והרשע והגנבה וכל כיוצא בכך. וכוונתי בשמעיות, המצות אשר באה עליהן הודעת השליח ע"ה כגון הטהרות והקרבנות והשבת והמועדים וכל הנוהג בדרך זו. וכאשר יזום האדם לעסוק ולהתבונן בהן ימצא שהטבע מעצלו מהן מפני שכבד עליו מה שימצאהו מרבוי ההתבוננות ונדוד השנה בלילה וההתאמצות ביום בקריאת הספרים והזהירות בדיוקיהם ושאלות החכמים והחזרות על מה שלמד לבל ישתכח, שהטבע בורח מזה תכלית הבריחה, לפי שאינו יודע את התועלת שיש בכך, אבל השכל יודע את זאת על מצב רוממות בעלי החכמה כאשר משיגים חפצם בשלמות".
אנא סייעו במצות זיכוי הרבים

"כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְקֹוָ֔ק כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים" (ישעיהו יא, ט)

  • תוכן האתר אינו מוצג בשבת